20 Jan
20Jan

בחוץ עדיין חשוך, לא רואה דבר. השעה שש בבוקר. יושבת מול האח, האוזניים כרויות להבחין בעוצמת מטחי הגשם, מעבר דרמטי בין קרשנדו לדימינואנדו. הרוח חזקה הבוקר ומשנה כיוון. 

כמו במערכת סראונד אני שומעת את תיפוף הגשם על אבני המדרכה, על הפרופיל המתכתי של המרזבים וסביב על רעפי הגג. מטח ברד מפתיע בסולו וירטואוזי. פתאום הגשם פוסק, או שבעדינותו אינני שומעת אותו. רוח חזקה, כך על פי קולה, מגיעה מהעמק הודפת את הדלתות וחלונות הזכוכית ובבת אחת משתתקת. 

הקשב מתחלק עכשיו בין בול עץ שהפך בינתיים לגחל צהבהב-אדמדם שקרס בתוך התנור לתקתוק שעון הקיר. 

לוקה מתעוררת, מסדרת מחדש את השמיכה, מביטה בי וחוזרת לישון. 

קריאת הבוקר נשמעת "קפהההה"


Comments
* The email will not be published on the website.