16 Dec
16Dec

הסבך בולט עכשיו ביער. שכבה אחרי שכבה מתקלף הירוק הקיצי, אחרוני העלים משנים את גונם מירוק לכתום צהבהב ונושרים.  בהדרגה נחשפים גזעי עצים, נחשף המבנה הפנימי, נגלה שלד היער. 

כמו תנועת מחוגי השעון מסתמנות בו זמנית תנועות גדולות וקטנות, אירועי סערה וגשם לצד משבי רוח קלים, שינויים מזעריים בנוף. האחרונים מזמינים  תרגול אבחנה דקה ובדיקת הראייה.

הגשם שירד בשבועות האחרונים והלחות הגבוהה חשפו את החזזיות, שחובקות את הענפים בכתמים או נתלות עליהם כזקנקנים.  המטפס, כהה העלים, עתיד להיות הירוק היחיד בתמונת החורף.

מבעד לסבך נגלה זהב העלים מאחוריו. מה שהיה גוש אטום נעשה שקוף במידה. אני מתבוננת בו מבחוץ. הייתי בשמחה מאמצת נקודת מבט זו מול סבך מחשבות או סבך בירוקרטי. רשמתי לעצמי לנסות בפעם הבאה להיכנס לתוכו. 

יש עצים ושיחים שנוטים לפתח סבך, כמו פטל, ויש כמו הדקל, שלא יסתבכו. הם צומחים בקוים פשוטים, לא מסובכים ולא מסתבכים. יש אנשי פטל ויש אנשים כתמר. אני מזכירה לעצמי את שבחו של המגוון. אם היה הסבך מיותר, הוא לא היה קיים בטבע. 

על צמרתו של עץ הערמונים הסמוך לחלוני נחשף קן שנראה נטוש. הספקתי לצלם אותו לפני שהרוח נשפה בו. 

סבכי וציפורים אחרות "מרגישות בבית"-בסבך. הוא המקום הבטוח שלהן. הן מקצרות את השהייה בשטח הפתוח היות שעבורן הוא מסכן חיים. סבך עץ האלון השכן שוקק חיים, הציפורים שרות שם בבטחה. 

יהודה עמיחי שורר "דרכי חיי סבוכות ומסובכות..." והמשיך במטאפורה "אני הקשר במטפחת".


 בכל זאת, סבך היער והרוח קדמו לשפה.

Comments
* The email will not be published on the website.